גזר דין בתיק תת"ע 13487-08-10

הנאשם הורשע לאחר שהודה כי נהג ברכב בהיותו שיכור ובדגימה של אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 935 מק"ג בליטר אויר אחד שנשף וזאת בניגוד לסעיף' 62, (3), 64 ב(א), 39 א לתקנות התעבורה.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונשים של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת, פסילה על תנאי וקנס.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן וחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

קצין המיון והאבחון, הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם שאינו כשיר לבצע את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. לפיכך, בפתח הדיון היום שינתה ב"כ המאשימה עתירתה לעונש, חזרה בה מהדרישה למאסר בפועל, ועתרה להשית על הנאשם עונש של עבודות של"צ, פסילה בפועל ממושכת, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ המאשימה מסכימה להפחית מימי הפסילה בפועל את 30 ימי פמ אותם ריצה הנאשם בתיק זה.

ב"כ הנאשם ציינה בפני בית משפט כי הנאשם בן 56, עברו התעבורתי והפלילי נקי לחלוטין, הוא מחזיק ב רישיון נהיגה משנת 2003כ אשר בשנת 2000 עלה ארצה.

ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם מתקשה בשפה העברית, ועל כן במהלך בדיקת הנשיפה שנערכה לו, לא הבין חלק מההוראות אותן נדרש לבצע. ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם סובל ממחלת הסכרת, היא המציאה מסמכים רפואיים בעניין הסכרת מיום 13.7.09 - בדיקות דם מיום 15.3.11 ואישור רפואי מיום 30.1.12.

לשיטתה, משסובל הנאשם ממחלת הסכרת, הרי שכמות האלכוהול  שנמדדה אינה מצביעה מהימנה על כמות האלכוהול שהיתה בגופו וזאת כיון שחולי סכרת מופרש בנשיפה אציטון, המזוהה על ידי מכשיר הינשוף כאלכוהול.

עוד מבקשת ב"כ הנאשם, להשית עונש פסילה שלא יעלה על 11 חודשים. היא מציינת כי הנאשם מהנדס, איש בקרה, מתכנת במפעל, הוא עובד מוערך, מקצועי ונאמן אשר עובד במקומות רחוקים

כאשר אין אליהם גישה בתחבורה הציבורית.

ב"כ הנאשם אזכרה בטיעוניה לעונש את פסה"ד בתיק מספר 5403.07, מ"י נ. ברונסקי,מפי השופטת אמסטרדם, בו התחשב בית משפט בנסיבותיו האישיות של הנאשם וגזר עונש פסילה של 11 חודשים.

אין צורך להכביר מילים בחומרתה הרבה של עבירת השכרות שהפכה מכת מדינה ממש. זאת ועוד, הנאשם הודה והורשע בעבירת השכרות כאשר בגופו נמצאה כמות גבוהה עד מאד של 935 מק"ג בליטר אוויר שנשף. מדובר בעבירה חמורה המסכנת את הנאשם בעצמו ואת משתמשי הדרך האחרים.

עיון בתסקיר שירות המבחן מיום 29.2.12 מעלה, כי הנאשם סיום למודי הנדסת חשמל, עלה ארצה בשנת 2000, הוא נשוי ואב לשתי בנות, עובד כמהנדס חשמל בחב' לאלקטרוניקה.

קצין המבחן מציין, כי לא התרשם מקיומה של בעיית התמכרות לאלכוהול וכי הנאשם מודע לחומרת מעשיו ואף למד את הלקח. בסיפת התסקיר ממליץ קצין המבחן להשית על הנאשם צו של"צ בהיקף של 250 שעות אשר יהווה, לשיטתו, ענישה שיקומית וחינוכית.

הנני מוצאת לאמץ המלצתו זו של קצין המבחן ולהשית על הנאשם צו של"צ, וזאת לאחר שהמאשימה חזרה בה מדרישתה להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

מדובר בנאשם שזו לו עבירה ראשונה לחובתו כאשר עברו התעבורתי והפלילי נקיים לחלוטין.

יחד עם זאת, אינני מוצאת להפחית מעונש פסילת המינימום הקבוע בחוק ואף לעלות עליו.

בית המשפט העליון קבע בשורה ארוכה של פסקי דין כי שיקולי פרנסה אינם שיקוים שיובאו במסגרת השיקולים לקביעת משך תקופת הפסילה. רק טענה יוצאת דופן וחריגה וייחודית למערער עשויה להוות נימוק לקולת העונש, על פי רוב טענה חריגה תמצא בטענה המתייחסת לעובדה ש"נולדה" לאחר ביצוע העבירה וללא שום קשר אליה (ראה עפ"ת 50706-05-11 - דני ברס נ. מ"י, כבוד השו'' הבכירה נגה אהד).

מדובר בכמות גבוהה עד מאד שנמצאה בגופו של הנאשם, לא הובאה בפני כל חוות דעת רפואית לפיה  אכן כמות זו נבעה ממחלת הסכרת שאצל הנאשם, ואולם הנני מתחשבת במסמכים הרפואיים שהוצגו בפניי לפיהם, אכן אישרו רופאיו של הנאשם כי הוא סובל מסכרת.